התחשבות עירונית - כיצד מייצרים סביבה עירונית מתאימה להתחדשות עירונית? - איגוד התאגידים העירוניים

התחשבות עירונית – כיצד מייצרים סביבה עירונית מתאימה להתחדשות עירונית?

התחשבות עירונית

פאנל נרחב בהשתתפותם של: מר עמית גוטליב, יו"ר ועדת התחדשות עירונית; גב' עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; ד"ר אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון, תל אביב-יפו; מר רועי ברזילי, סגן ראש העיר רמת גן ויו"ר הועדה המקומית; מר דני סוויסה, יו"ר קבוצת צים בהרי מקבוצת עדי צים; מר עידו אלון, שותף, מערך Strategy & Change, KPMG סומך חייקין; וגב' דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון.

עינת גנון ציינה כי ישנן שתי רגליים לטיפול בפריפריה: "ברגל אחת הקמנו ועדה בין-משרדית, אנחנו מטפלים שהמימון על ידי הבנקים בשיעורי רווח נמוכים והרגל השנייה היא למעשה הורדת העלויות (הורדת מיסוי) כך שיגדיל את ההכנסות בפרויקטים שהם לא רווחיים. אנחנו כבר היום מקדמים תוכניות מפורטות בכל הארץ, שהן לא כלכליות. אם לא נקדם את זה היום, ונביא עם זה את סל הפתרונות לכדי כדאיות כלכלית, היזמים עדיין לא שם".

לכך הוסיף אלי גינזברג: "אף אחד לא האמין שהגענו למחירי קרקע גבוהים כל כך. ההיצע והביקוש – יש ביקוש עצום, יש הגירה חיובית לעיר תל אביב יפו של צעירים וילודה, זה בין היתר גורם לתכנון. מבחינת דיירים, תושבים, יש ביקוש. גם הדייר הסרבן, וגם המדינה בחוקיה ונהליה – מביאה אותנו שגם סרבנים לא יכולים לעצור". עוד הדגיש כי הרשויות מבינות שצריך מעבר לפיתוח הפריפריה – יש ביקוש רב למרכז. "כוחות השוק, עד שלא נכנסים באזורים שהיו לא כלכליים, גם באזורים שלא היו סקסיים ליזמים – והיום כולם רודפים אחרי המקומות האלה. נכון לחשוב במאקרו-תכנונית, אבל צריך גם לחשוב על התושבים. מצד אחד חוסר ארגון של הדריסה עם חוק המעכרים ועוד חוקים".

לדיון הוסיף דני סוויסה כי בצים בהרי מטפלים בעשרות אלפי דירות. "יש כאן כלים בידיים שלכם. אבל יש כאן אקסיומה – ככל שמחירי הדיור עולים – הצפיפות יורדת. הרשויות רוצות את זה". כמו כן, ציין כי אנחנו אחראיים לעליית מחירי הדיור. "הכול צריך להיראות וצריך לצפות פני עתיד. אנחנו נהיה צפופים. צריך כפתרון לבוא ולהקים שנה וחצי תכנית של התחדשות עירונית ועולים קומות למעלה. הפתרונות התחבורתיים מגיעים מהיטל השבחה. בסופו של יום הפתרון נמצא כאן, ראייה קצת יותר כללית ומהירות".

דלית זילבר הסכימה עם דבריו של אלי והוסיפה כי מדברים על עולם אחר לגמרי. "לא משנה אצלי עוד חמש קומות או פחות. המדרכה והמרחב הציבורי זה מה שחשוב אצלי. למשל ילדים שלא יחצו כל כך הרבה מעברי חצייה בדרך למסגרות הלימודים". וכן הוסיפה כי זו הסיבה שתמ"א 38 היא פאסה היום לדעתה. "הבסיס להתחדשות עירונית – זה תשתיות. חייבים להתעשת בנושא הזה. אנחנו מדברים על משהו אינטנסיבי יותר. המדינה מכפילה עצמה. התוכניות שמתעשרות כאן הן באינטנסיביות יותר גדולה ועם תכנונים גדולים".

עמית גוטליב הצטרף וציין: "האופוזיציה הכי גדולה להתחדשות ולבנייה – זה מינהל תכנון". עוד סיפר כי לפני שמונה חודשים ישב במלון הזה עם השרה שקד ואמרו לה "כבוד השרה, אנו צופים עליית מחירים מטורפת". ולא נראית חלופה לתמ"א, שליש מהדירות נמכרו בתמ"א. אנחנו צופים עלייה דרמטית. ואז האריכו את התמ"א 38. "חלופת שקד נותנת הרבה פחות. וציין כי חושב למינהל תכנון יש לפחות 50 אחוז מהעלייה מהאשמה בעליית המחירים. אי אפשר לא לתת וודאות לשוק".

רועי ברזילי התייחס לרמת גן – "זו לא עיר שמסוגלת לבנות כמויות בנייה ענקיות. כשיש לך עיר צפופה אתה צריך לעצור ולחשוב אילו שירותים אתה יכול לתת לתושבים שלך. אין ברירה, בערי המרכז המחירים יהיו כמו בניו יורק ומרכז ציריך. תמ"א 38 היא לא הפתרון".


עידו אלון הצביע על הבעיה המרכזית ואמר כי מינהלות פחות טובות צריכות להסתכל על הטובות ולהבין איך הן מייצרות מצב שהיזמים הטובים והמבוססים, לא המעאכרים, באים ומתחרים על האיכות של התושבים. "זה תהליך לא קצר, אבל החדשות הטובות – אנחנו בדרך ליד מכוונת קצת יותר טובה".

meet

מערכת CHANCE TO MEET

חברים וחברות יקרים,כבכל שנה וועידת איגוד התאגידים העירוניים מהווה הזדמנות לפגוש, להכיר ולשוחח עם בעלי תפקידים ברשויות המקומיות ובתאגידים מקבילים. אך מה קורה אם רוצים

המשך קריאה »

שיתוף הכתבה:

דילוג לתוכן