התייעלות כלכלית - איגוד התאגידים העירוניים

התייעלות כלכלית

התייעלות כלכלית

חשיבותו של המשאב האנושי בתאגידים עירוניים

מאת: רו"ח זוריק ולדר

חשיבותו של המשאב האנושי בתאגידים עירוניים

מאת: מאור ודני עמותת מתייעלים

כוחה של תוכנית עסקית

עד לפני כעשור תוכניות עסקיות או כלכליות כמעט ולא היו בשיח הציבורי ברשויות מקומיות ותאגידים עירוניים. המשאב הכספי ציבורי הינו משאב חשוב ביותר אבל הנושא לא היה בכותרות עד לפני כמה זמן. על מנת להבין את החשיבות של תוכנית עסקית, נסביר תחילה מהי תוכנית עסקית וכיצד היא באה לידי ביטוי בסקטור הציבורי: 

מאת: רו"ח זוריק ולדר

מהי תוכנית עסקית?

תוכנית עסקית היא מסמך ניהולי המנתח מצב קיים והמספק תמונה עתידית כוללת של המיזם הכלכלי העתיד לקום, מכל ההיבטים העסקיים הנדרשים לצרכי תפעולו. הסיבה העיקרית להכנת תוכנית עסקית היא ניתוח שיטתי ומסודר של העסק לשם:

  • גיוס הון ושיתופי פעולה.
  • בדיקת כדאיות כלכלית מעמיקה וגיבוש מודל רווחיות.
  • תכנון אסטרטגיה עסקית לעסק.

לכל תוכנית עסקית יש שני חלקים:

חלק ראשון – חלק מילולי – החלק המילולי מתאר את פעילות החברה ואת הסביבה בה תפעל. בחלק זה יופיע:

  • חקר שוק נרחב;
  • האסטרטגיה העסקית;
  • הגדרה ממוקדת של קהל הלקוחות הפוטנציאלים;
  • תיאור היתרון היחסי של החברה ו/או של הפעילות;
  • ניתוח ההזדמנויות והאיומים בשוק לצד בחינת חזקות
  • וחולשות החברה וקביעת תמהיל השיווק האופטימלי;

חלק שני –  חלק פיננסי – החלק הפיננסי מיועד לספק מענה לשאלות כמו:

  • מה גובה ההשקעה הנדרשת לצורך הקמת הפעילות?
  • תוך כמה זמן צפוי החזר על ההשקעה?
  • מה שיעור התשואה על ההשקעה?
  • מהי תחזית ההכנסות לשנים הקרובות?
  • מהם שולי הרווח הצפויים בכל שנה?
  • מה שיעור הרווח הנקי מהמחזור בשנים שבהן יש רווחיות?
  • מה הסיכונים של העסק וכיצד העסק יכול להתמודד איתם?

התחזית הפיננסית מבוססת על הנחות יסוד הצפויות לשקף בקירוב את ביצועי החברה בפועל. מעבר למענה על שאלות אלו, התחזית הפיננסית היא בבחינת תקציב עבודה חודשי המפרט מה צפויות להיות ההכנסות, ההוצאות וההשקעות בכל זמן נתון.

על מנת להבין יותר לעומק את המשמעות של תוכניות עסקיות, ניתן מספר דוגמאות לשימוש בתוכניות אלו:

  1. חברה הכלכלית מעוניינת להתקשר עם יזם באמצעות מכרז שיקים אשר יתפעל ויתחזק מתקנים פוטו וולטאים על גגות חניונים לטובת קירוי טיילת.
  2. חברה כלכלית מעוניינת להתקשר עם יזם באמצעות מכרז שיקים, אשר יתפעל ויתחזק ארבעה מגרשי פאדל בפארק העירוני ובמסגרת הפרוייקט היזם ישלם לחברה תקורה חודשית בגין השימוש בקרקע לכל מגרש.
  3. חברה כלכלית מעוניינת להקים מתקן נינג'ה. לצורך מימון הקמת המבנה ותפעולו ולשם כך המועצה והחכ"ל מבקשות לבחון את הכדאיות של הפרויקט ואת אופן תפעולו.

על פניו מדובר על שלושה פרויקטים ידועים בהן החברה הכלכלית מעוניינת לדעת מה גובה ההשקעה הנדרש, מה יהיו ההכנסות וההוצאות לאורך הפרויקט והאם הפרויקט כדאי.

אבל וזה האבל הגדול, האם כל חברה כלכלית מבצעת תוכנית כלכלית מקצועית המספקת מענה לכל אותם הצרכים? התשובה היא לא תמיד.

 יש לזכור כי תוכנית עסקית לא תמיד מצביעה על התשובה כי הפרויקט הינו כדאי. יש פרויקטים בהם הכדאיות לא קיימת או שיש סיכונים גדולים ואז התוכנית העסקית תמליץ או לא לבצע את הפרויקט או להעביר את הסיכון ליזם על ידי הוצאת מכרז חיצוני. במקרים אחרים, התוכנית העסקית תגדיר את הגבולות בהן הפרויקט יהיה כדאי ומה יכול להיות גובה דמי שימוש/שכירות שעל החברה הכדאית לבקש במסגרת המכרז על מנת שגם המציעים במכרז לא יפסידו.

בדוגמא של הקמה והפעלה של מגרשי פאדל, הנושא של תוכנית עסקית הינו חשוב מאין כמוהו. מדובר על ספורט חדש בארץ ישראל שהמודעות והידע בו כמעט ולא קיימים ולכן דיוק של הנתונים הוא קריטי. כך למשל, במקרה שלפנינו הדיוק היה נחוץ על מנת שהחברה הכלכלית שהוציאה את המכרז בסופו של דבר תקבל את התקבול האופטימאלי בתנאים הקיימים.

לסיכום, תוכנית עסקית היא כלי פיננסי משמעותי שחייב להיות מופעל בכל פרויקט בו מששתף גוף ציבורי. מעבר לעובדה שמדובר בכסף ציבורי, תוכנית עסקית תוכל לספק מבט מעמיק ואמיתי על הסיכונים הקיימים בפרויקט, לכמת את אותם הסיכונים ולהציע מספר דרכים על מנת שהפרויקט יוכל להיות ממומש בתקציב הנכון ובמינימום סיכונים.

כיצד אפשר לחסוך הוצאות על פינוי פסולת?

רשויות מקומיות מוציאות כל שנה סכומי עתק על פינוי פסולת בשטח שיפוטן. פסולת זו כוללת בתוכה את הפסולה הביתית, פסולת עסקית, פסולת גזם ובניין. נכון, להיום מרבית הרשויות המקומיות במדינת ישראל מפנות את כל הפסולת בשטח שיפוטן על חשבונן ואילו חלק מינורי מהרשויות מגיעות להסכמים כאלו ואחרים עם עסקים/מתחמים שונים עבור תשלום כלשהו עבור פינוי הפסולת ממתחמים אלו.

מאת: רו"ח זוריק ולדר

הפתרון החלקי לסוגיה של צמצום עלויות עבור פינוי פסולת הגיע בדיוק לפני שנתיים בפברואר 2018 בדמות פרסום אמות מידה הנוגעות לחוק עזר פסולת עודפת.

חוק עזר פסולת עודפת מאפשר לגבות אגרה רק מעסקים ולא מתושבים ורק בגין מרכיב הפסולת העודפת שמעל לפסולת הבסיסית. בנקודה זו אסביר את משמעות המושגים פסולת בסיסית ופסולת עודפת:

  • פסולת התואמת שימוש ביתי – פסולת הדומה במאפייניה לפסולת הנוצרת במשקי בית, אשר נוצרת בידי העובדים הקבועים בבית העסק במהלך שהותם בבית העסק. פסולת זו כוללת בעיקר מזון, שתייה ומוצרי צריכה מקובלים בהתנהלות – יום יומית רגילה, בכמות המשקפת התנהלות "ביתית". ככלל, פסולת זו תוכר כפסולת הבסיסית שבגינה לא יידרש בעל העסק לשלם אגרה בגין פינוייה.
  • פסולת "עודפת" – עודפי חומר גלם ותוצרים של תהליכי ייצור – יש לשאוף לכך שפסולת זו תיחשב "פסולת עודפת" שניתן, במסגרת חוקי עזר, לגבות בגינה אגרה, או לדרוש מהעסק את פינויה וזאת במטרה לעודד את העסקים לצמצם את כמות הפסולת ובמטרה להפנים את עלות פינוייה על העסקים.

בשנתיים האחרונות, משרדנו, חכמ ייעוץ מוניציפאלי, מלווה עשרות רשויות מקומיות בבחינה, ליווי, חקיקת חוק עזר בנושא הנ"ל וכן ביישום החוקים בפועל.

כאמור, חוק העזר מאפשר לרשות מקומית לחסוך עלויות מהויות בתחום זה. לדוגמא ברשות מקומית בעלת כ 20,000 תושבים, הוצאות הפינוי על פסולת עומדות על כ – 12 מיליון ₪ בשנה. עלות זו מחולקת בין עלות של 3.6 מיליון ₪ בגין פסולת עסקית לבין 8.4 מיליון ₪ בגין פסולת ביתית. בגין פסולת ביתית הרשות אינה יכולה לחייב עבור האגרה היות ואגרה זו באה לידי ביטוי בגין תשלומי ארנונה של התושבים. עם זאת, בגין פסולת עסקית, הרשות יכולה לגבות אגרה בגובה של כ – 3 מיליון ₪ מהעסקים השונים. גביית אגרה זו מביאה לכך שהרשות חוסכת למעלה מ – 80% בגין עלויות פסולת עסקית וכ – 25% מסך העלות הכוללת של פינוי הפסולת.

מעבר לחיסכון הגדול בעלויות הפינוי לרשות, חוק עזר והטיפול בו מביא לעלייה משמעותית במחזור הפסולת, מגדיל את הניקיון ואת היעילות בשינוע הפסולת ומקטין את הפסולת המוטמנת.

בתאריך ה – 2/3/21 משרדנו עורך וובינר בנושא אליו נרשמו כ -100 אנשים מה שמצביע על חשיבות וגודל הנושא.

בשנים האחרונות מדינת ישראל משקיעה תקציבים רבים בכל הנושא של פסולת – אם זה בהקמה של תחנות חכמות למיון פסולת, הסברה, חינוך וזאת כדי להגיע לצמצום כמויות הפסולת המוטמנים בישראל. משרדנו מאמין כי חוק העזר יגרום לשינוי המשמעותי ביותר בנושא היות והוא מהווה תמריץ כלכלי ויעיל.

כותב המאמר: רו"ח זוריק ולדר, מומחה לנושא פסולת עודפת ורואה חשבון של איגוד התאגידים העירוניים.

פרטי התקשרות:

חכמ ייעוץ מוניציפאלי, מנחם בגין 150 ת"א

zorik@hacham.co.il

חשיבותו של המשאב האנושי בתאגידים עירוניים

מאת: רו"ח זוריק ולדר

כידוע על מנת להקים ולהסדיר את התאגיד העירוני מול משרד הפנים, נדרשים התאגידים העירוניים לאשר את המבנה הארגוני הרצוי שלהם.

על פניו מדובר על תהליך פשוט בו מנכ"ל התאגיד יחד עם הרשות המקומית נדרשים לקבוע את בעלי התפקידים הנדרשים לתפעול התאגיד. יחד עם זאת, משרד הפנים (בצדק יש לומר) מבקש לעשות ניתוחים כלכליים ותפעוליים על מנת להצדיק כל בעל תפקיד כזה. ניתוח זה, דורש ניתוח מדויק של כל בעל תפקיד, תפקידו בתאגיד העירוני, ניתוח התחומים והאנשים שהוא יהיה אחראי עליהם וכן למי הוא אמור לדווח על פעולתו. בנוסף, יש לנתח את התקציב הנפרד שכל בעל תפקיד (במידה ורלוונטי) הולך לנהל עבור התאגיד, לנתח את תחזית תזרים המזומנים של התאגיד ולהראות את התפוקות והמשאבים הנדרשים לכלל התאגיד בסינרגיה בין המחלקות/אגפים שונים.

גם כאן, פעילות התאגיד אינה מסתיימת – על מנת לבצע את ההליך בצורה מקסימאלית, יש לבחון האם השכר הצפוי של כל בעל תפקיד אכן מתאים לפעילות שלו; כאן, אנו כאן עוברים למגרש של משרד האוצר. היות והשכר של בעלי התפקידים הבכירים והלא בכירים נקבעו על ידי חוזרים של משרד האוצר, הרי שיש לבצע התאמה שלהם, קרי לראות אם תפקיד שהתאגיד חשב לייעד למנהל מחלקה, אכן יתאים לדרגת השכר של מנהל מחלקה או שמע יש להעסיק מנהל אגף (היות והוא יקבל שכר גבוה יותר).

לאחר התאמה של כל הנושאים האלו, יש לבחון האם התאגיד יכול לעמוד בכל הדרישות של עלויות המעביד של כלל העובדים הנדרשים או שיש צורך בהשלמת תקציב מהרשות המקומית אליה הוא שייך.

עכשיו, על מנת להבין את המהות של ביצוע תהליך נכון עבור התאגיד נבין את המציאות בה מתמודדים איתה מנכ"לים של תאגידים עירוניים ביום יום.

עבור מנכ"ל תאגיד עירוני המשאב האנושי הוא הדבר המהותי ביותר ובמידה ואין לו את התקן של אותו משאב הרי שהוא פשוט חסר אונים והאופציות היחידות שנשארות לו הן או לא לעשות כלום או לקחת שירותים במיקור חוץ ולשלם עבורם כפול. מצב זה מביא את המנכ"ל והתאגיד לחוסר גמישות תפעולית, הפסד כספי ציבור מיותרים וכמובן גורם לעיכובים שונים בתפעול הפרויקטים דבר שמביא איתו להפסד כספי נוסף ולחוסר יעילות.

הפתרון המוצע והנכון לבצע הוא לעשות ניתוח מעמיק לפעילות התאגיד הקיימת היום וכן העתידית (כמה שאפשר) וזאת קודם כל לאשר את התקנים הנחוצים מול משרד הפנים. יש להדגיש, אישור התקן לאו דווקא אומר שמחר בבוקר כבר מעסיקים את העובד החדש, אך זה כן נותן למנכ"ל התאגיד את הגמישות החשובה שהוא כל כך זקוק לה.

לסיכום, תאגיד עירוני אינו מפעל, הוא תאגיד המספק שירותים ולא חומרי גלם/מוצרים ולכן המשאב האנושי שבו הוא הכוח האמיתי לשנות ולהוביל דברים.

חיזוק ושימור ההון האנושי בתאגידים העירוניים על ידי העצמת הפוטנציאל הכלכלי האישי

מאת: דני סקז

בין המטרות של כל תאגיד, נמצא תמיד גם האתגר של שימור ההון האנושי בחברה. כל חברה באשר היא, בין אם היא עסקית \ חברתית \ או ממשלתית, מתמודדת עם אתגרי שימור וגיוס עובדים לאורך זמן.

על פניו שימור עובדים תמיד מתבצע על ידי שתי פעילויות עיקריות:

1. שכר ותנאים סוציאליים – אשר מהווים כ-70% מהחלטת העובד האם להתקבל ולעבוד למקום העבודה או לחילופין האם לעבור למגזר הפרטי אשר בו הם יוכלו לקבל תנאים יותר טובים.

2. אירועי רווחה – אשר נועדו לחזק את נאמנות העובד ומחויבותו למקום העבודה.

אך גם פעילויות אלו, לפעמים אינן מספיקות לצרכי שימור וחיזוק נאמנות העובדים. הרי בין האתגרים העומדים בפני תא משפחתי, האתגר הפיננסי הוא בין המובילים על איום שלום התא המשפחתי, ובמישרין גם על יציבות העובד במקום העבודה.

בתקופת משבר הקורונה (2020 עד תחילת 2022) עם הקפאת הפעילות במשק והקטנת מקורות ההכנסה בתא המשפחתי, התאגידים העירוניים היוו את הבסיס לשמירה על איזון אישי ואיזון ציבורי, תוך שעובדי החברות השונות פנו לאותם התאגידים להוות את הבסיס להתמודדות עם האתגרים.

דוגמא להצלחת גילוי מנהיגות נמדדת ברגעי משבר, כפי שדווקא ראש עיריית ניו-יורק לשעבר רודי ג'וליאני ציין בספרו האוטוביוגרפי. הוא מציין כי חלק גדול מהצלחתו הארגונית דווקא מיוחסת לזמני המשבר של עובדי התאגידים העירוניים. על ידי תמיכה של העירייה ברגעים הקטנים של העובדים (משברים פיננסים ואישיים), הוא הצליח להנות מנאמנות חסרת גבולות תוך הקטנת ההוצאה על שימור עובדים עירוניים.

אז אם כן,  כיצד ניתן לדאוג לשימור יציבות התא המשפחתי תוך הקטנת האתגרים הפיננסיים המשפיעים על יציבות העובד, וחיזוק הנאמנות למקום העבודה?

התשובה הינה על ידי אספקת מוצר פרימיום אשר יחזק את נאמנות העובד למקום העבודה, אותו מוצר הינו "חינוך פיננסי".

על ידי אספקת ידע פיננסי לעובדים ולקהילות הסובבות אותם, התאגיד יכול להשיג 3 מטרות ארגוניות:

  1. הגדלת יכולת שימור העובדים תוך הקטנת הסיכון הפיננסי למשק הבית.
  2. חיזוק המשאב האנושי בתאגיד העירוני – על ידי יצירת חיבור בלתי אמצעי להתנהלות הפיננסית איתנה ומיטבית של העובדים, יכול התאגיד ליצור מחוברות ארגונית לתהליכים ארגוניים פנימיים, ובכך לעודד את העובדים לקחת חלק בלתי פורמלי בהצלחת הארגון.
  3. חיזוק מעמד התאגיד העירוני במרחב הציבורי – השקעה בתשתית האנושית של הארגון, משפיעה על שיפור התשתיות העירוניות תוך חיזוק קשרי הקהילה בין הארגון לבין המרחב הסובב אותו.


אז מה בעצם ניתן לעשות – להתחיל בשלושה צעדים פשוטים:

  1. סדר בביטוחים ופנסיה – משפחה ממוצעת מוציאה כ-2000 ₪ בחודש על ביטוחים והפקדות פנסיוניות. על ידי לקיחת סוכן פנסיוני עצמאי ניתן לחסוך אלפי שקלים למשפחה, ובכך להגדיל את העמידות הפיננסית שלה למשברים.
    * עמותת מתייעלים מציעה פגישה חינמית לכל עובדי התאגידים \ הספקים\ ונותני השירותים של התאגידים באשר הם, עם יועצי הפנסיה והביטוח של מתייעלים. כאשר כל התהליך הינו חינמי לחלוטין למעסיק ולעובד לאורך כל הדרך.
  2. ביצוע שיקוף כלכלי למשק הבית – על ידי בדיקת ההכנסות וההוצאות של משק הבית, ניתן לאתר את אתגרי הכלכלה הביתית ולמצוא להם פתרונות אלטרנטיביים להורדת השפעות יוקר המחייה.
  3. צמצום ההחזר החודשי על הלוואות ומשכנתאות – על ידי ביצוע בדיקה פשוטה של גובה הריביות אותם משפחה משלמת, ניתן למצוא אלטרנטיביות בהן ניתן למחזר את רוב הלוואות משק הבית ולקבל הלוואות ללא ריבית (או בריבית נמוכה) אשר יקטינו את החזר משק הבית תוך הגדלת הסכום העומד לרשות משק הבית.

פעולות פשוטות אלו הינן הבסיס להצלחה הכלכלית של משק הבית וחיזוק איתנות המשאב האנושי של התאגידים העירוניים.



אנחנו מזמינים את כל התאגידים לפנות ולקבל סדנאות ייעוץ פיננסיות בעלות מסובסדת אשר יעצימו את העובדים ויחזקו את התאגידים.

כל רווחי העמותה מופנים למתן מלגות לסטודנטים וחיזוק ההשכלה בישראל.

מתייעלים הינה יוזמה ללא כוונת רווח, אשר פועלת להנגשת ידע פיננסי בצורה עצמאית ובלתי תלוייה. מתייעלים מקנה ידע, כלים,  וכישורים על מנת שכל אחד יוכל לחיות ולבנות את חייהם בצורה בריאה פיננסית.
כל שירותי העמותה ניתנים בתשלום סמלי כאשר כל רווחי העמותה מועברים לקרן למלגות לסטודנטים וסטודנטיות לחיזוק ההשכלה בישראל.

מאמרים נוספים מזירת המומחים

זירת המומחים

הכוח של הרשתות החברתיות

מאמר בנושא: דיגיטל האם יש נוסחה מסודרת לניהול רשתות חברתיות ודיגיטל במועצות ורשויות מקומיות?ננסה לעשות קצת סדר בדברים. מאמר ע״פ יונתן הולט מומחה לשיווק דיגיטלי,

קרא עוד »
זירת המומחים

זירת המומחים: אנרגיה

Trina Solar זוכה בהסמכת מוצר סביבתי, EPD מ-UL Solutions ו-EPD Italy, כאשר הפאנל הסולארי Vertex N 700W מציג ביצועים מעולים להמשך קריאה סיכום שנת תשפ"ג

קרא עוד »
זירת המומחים

זירת המומחים: יחסי ציבור

כך יישמר כל מנהל ואיש ציבור מהתקשורת​ מאת: ממי פאר, בעלים ושותף פאר לוין תקשורת להמשך קריאה הבחירות מתקרבות. תמצאו את האיזון מאת: ממי פאר,

קרא עוד »
זירת המומחים

התייעלות כלכלית

כוחה של תוכנית עסקית מאת: רו"ח זוריק ולדר להמשך קריאה כיצד אפשר לחסוך הוצאות על פינוי פסולת מאת: רו"ח זוריק ולדר להמשך קריאה חשיבותו של

קרא עוד »
זירת המומחים

איך מנהלים מכרזי מסגרת

מאמר בנושא: מכרזים יותר ויותר רשויות ותאגידים מנהלים בשנים האחרונות מכרזי מסגרת שנתיים לבינוי, פיתוח, אחזקה ושיפוצים, וכיום מרביתם מתבססים על מחירוני דקל. מאת: קבוצת

קרא עוד »
זירת המומחים

סביבה ״רווית רגולציה״

מאמר בנושא: אסטרטגיה ולובינג כוס הקפה שהזמנו הבוקר בדרך לעבודה, הוגשה לנו ע״י מלצר שחובות המס על התשר שהשארנו לו נדונה כרגע ברשויות המס. הארנונה

קרא עוד »
דילוג לתוכן