"יש תוכניות לביטוח לרשויות. מערך הביטוח של רשות אמור לכלול את התאגיד בתפקידיו השונים. המבנים/רכוש ממילא של הרשות וביטוח יכול לכלול גם את החברה כלכלית, התאגיד העירוני לרשות אבל ההשתתפות העצמית של הרשות היא יקרה. לפעמים אין כסף. זה צריך להילקח בחשבון".
"יש מקרים שהפוליסה של הרשות הורחבה לכלול את התאגיד. זה לא מקום נכון להיות בו. שלא תצאו מפה בנקודת הנחה שאם הרשות עשתה ביטוח נושא משרה אז יש ביטוח לתאגיד. תאגיד צריך להיות אחראי שהוא עשה לעצמו פוליסה נפרדת.
הביטוח השני שדובר עליו, בעקבות בנייה, יש ביטוחים להתחדשות והייטק וכדומה. אם התאגיד מחזיק מהנדסים או בתחומים חדשים כמו ניהול פרויקטים עבור צדדים שלישיים – אז התאגיד צריך לבדוק שיש לו ביטוח אחריות עירונית סטנד-אלון. זה מצריך טיפול ולשים לב לכך".
עוד הוסיפה: לבסוף, הסכמים ואישורי ביטוח – נושא שהפך לרעה חולה במדינה בעשורים האחרונים. תאגיד שמקדם הרבה מכרזים והסכמים ולא פעם או פעמיים לא מטפל בנושא הזה כמו שצריך. מצד אחד כל התאגידים חייבים לוודא שהיועץ של הרשות שתחתה הם עובדים דואג של המכרזים ושמה של החברה נכלל בתוך ההסכם או מכרז שיוצא לדרך. אם לא ידאגו לכתוב זאת באופן מפורש – התאגיד לא בהכרח יהיה מבוטח ויחטוף תביעה ויגיש צד ג'. זה לא כסף זו תשומת לב.
מצד שני, כשהתאגיד מוציא מכרז: "אני מצפה שהתאגיד יתייעץ עם גורמים אמונים עליו – אחראי שיצאו כמו שריך שיכלול את התאגיד והרשות שפועל בתחומם. לא רוצים תביעות הדדיות מי שמרוויח מכך זה על השתתפות עצמי והוצאות לעורכי דין וסוכני ביטוח. חייבים להיות עירניים". בנוסף, הדגישה הר טוב בהרצאתה שלל טיפים "עשה ואל תעשה" לקהל.
