זירת המומחים: ניהול קריירה

נניח שנבחרתם לראיין ביחד עם עמית מקצועי מועמדים למשרה עבור ארגונכם. אתם זקוקים רק לעובד יחיד ומחוץ לחדר ממתינים חמישה מרואיינים כדי להרשימכם בכישוריהם.

בזה אחר זה נכנסים ויוצאים – טל, בלונדית טמירה, בשנות ה-20 המאוחרות לחייה, בחליפת עסקים אלגנטית ומיני צמוד.

אחריה מגיע שלמה, צעיר אתיופי נמרץ שמציע את יכולותיו, לאחר מכן מגיע אמיר, בשנות ה-40 המאוחרות, כרסו הולכת לפניו ובעל עבר עשיר בתחום, הבא בתור הוא איהאב – צעיר ערבי סימפטי ומשכיל בג'ינס וחולצת פולו ואחרונה מגיעה אתי, בראשית הריונה, נראית אינטליגנטית אך הופעתה מוזנחת.

הרושם הראשוני, כפי שכבר שמעתם, נקבע בשניות הראשונות של הראיון. עליכם ועל עמיתכם משפיעים גורמים שונים בדרך להחלטה מיהו המועמד, אך חשוב לשים לב לתחום אחד שתמיד ישפיע על החלטותינו, לא משנה כמה ננסה להתעלם ממנו – סטריאוטיפים ודעות קדומות.

הסטריאוטיפים כשלעצמם אינם דבר שלילי. סטריאוטיפים עוזרים לנו לקטלג את העולם במגירות, מה שמקל על פעילות המוח בשגרה ועוזר לנו להתמצא בעולמנו המאתגר והמורכב.

חז"ל אמרו משפט חכם – "הפכפך הוא חודש אדר, פעם שמש ופעם מטר". כלומר, אדר יכול להשתנות ולא תמיד הוא עקבי. כך גם סטריאוטיפים – פעם הסטריאוטיפ מוכיח עצמו כנכון ופעם הוא גורם עוול ומטעה. חשוב להיות ערניים להשפעתם של סטריאוטיפים על חיינו בכלל וגם על עיצוב הקריירה שלנו.

מחקרים רבים שנערכו על סטריאוטיפים מראים שלא רק שאנו מתנהגים אחרת כלפי אנשים שיש לנו לגביהם סטריאוטיפ מסוים, אלא שגם האנשים אליהם מתייחס הסטריאוטיפ, נוטים להתאים עצמם לסטריאוטיפ שנוגע אליהם. כך לדוגמא, הקריינית הערבייה ישראלית לוסי אהריש, ביקשה בשנינות מעיתונאי שראיין אותה "שלא ישאל אותה על החומוס הכי טוב בשכונה"…

לא תמיד אנחנו מודעים

הקריירה שלנו מושפעת מסטריאוטיפים שונים המקיפים אותנו ולרובם אף איננו מודעים. הסטריאוטיפים גורמים לנו להתאים את עצמנו גם לציפיות הזולת מאיתנו וכשאנו אכן מצפים שמשהו יהיה טוב, יש לכך נטייה להתרחש, ולהבדיל, כאשר אנו מצפים ממישהו לעורר בעיות או להיות לא טוב, לרוב גם זה מוכיח את עצמו. כך, סגנון ניהול אשר בוחר לפרגן לעובד ולחזק את החוזקות, יוכל להוציא מהעובד יכולות נפלאות. להבדיל, סגנון פוגעני אשר מדגיש רק את החולשות והמגרעות, בהכרח יפגע לאורך זמן באפקטיביות העובד.

הציפיות שיש לנו מנווטות את זווית הראייה שלנו ומביאות אותנו לתרגם סיטואציות לפי המשקפיים שאנו שמים ולפי הצד שבו בחרנו.  

מודל אפרת מציג ארבעה נתונים בנושא הסתכלות שלנו על אירועים –

א- ארוע

פ- פרוש

ר- רגש

ת- תגובה

האירוע הוא הנתון שקרה, התרחשות שהתקיימה. עליו מתווספת הפרשנות שלנו, הניתוח שלנו למציאות. בעקבות הפרשנות צץ הרגש – דאגה, שמחה, פחד, גאווה וכו' והרגש מניע לתגובה.

באם אנו רוצים ליצור שינוי, עלינו להבין שהאירוע הוא נתון קשיח, אך את הפרשנות ניתן לחקור, לערער ולבדוק מדוע אנו מנתחים דווקא לפי פרשנות אחת ולא אחרת.

כך, לדוגמה, במשחק ספורט בו אנו אוהדים קבוצה אחת ושונאים את האחרת, בהכרח אנו ננתח אירועים "אובייקטיביים" לכאורה, במשקפיים אוהדות. הפרשנות מוטה לפי הרצון להיות לטובת הקבוצה אותה אנו אוהדים וגם הרגש המתעורר והתגובה יהיו מושפעים מכך.

להבדיל, אוהדי הקבוצה המתחרה, ינתחו ניתוח "אובייקטיבי", הפוך לחלוטין, את האירוע לפי הנתונים המתאימים למציאות שלהם.

התאמת המציאות

העניין הוא, שלכאורה, שני הצדדים צודקים והאמת בכל זאת, בסופו של יום, תהיה רק לזכותו של צד אחד. כך גם במקום עבודה חשוב לשים לב על השפעתן של הציפיות שלנו על החשיבה שלנו ועל תפיסת המציאות שלנו. תהליכים מוטים לכיוון אחד, אהדת יתר לכיוון מחשבה אחד על פני משנהו, יכולים להוביל ליצירת תפיסת מציאות שיכולה להיראות לצד אחד כאמת "נצחית" ולשני כקנוניה גסה.

גם סטיב ג'ובס, ממייסדי אפל, נהג "להתאים את המציאות" פעמים רבות לחזונו. כאשר המציאות לא התאימה, הוא מצא דרכים לשנותה…

גם במתחריו הוא נהג לעיתים בנחרצות יתר וכינה אותם בשמות גנאי וכמעתיקי טכנולוגיה של אחרים, בשעה שפעמים רבות הוא נהג כמוהם, רק לא שם לב לכך… התנהלות זו הובילה אותו למשפטים שונים וממושכים ואף לסיכונים במישור העסקי שמחלקם הוא יצא ללא פגע ועל אחרים שילם כספים רבים.

הדעות הקדומות של כולנו יושבות הרבה על תת מודע, אך חשוב להבין שכמה שנפתח מודעות לדעות שונות וסטריאוטיפים נפוצים והשפעתם על דעתנו, נוכל לראות את המציאות במשקפיים אובייקטיביות יותר, נוכל לתקשר טוב יותר עם הצד השני ולהגיע להבנות שמקדמות במקום לתקיעויות.

מיומנויות תקשורת בינאישית הן מנוע חשוב מאד בדרך להצלחה, וכשנלמד להבין שהרבה מיכולות התקשורת שלנו מבוסס על דעות שעיצבנו בחיים והפרשנות שאנו מפיקים מהן – חלקן מאוששות וחלקן מוטעות לחלוטין, נוכל לעשות עוד צעד קטן בדרך לגישור על פערים שנראים כקיימים, אך פעמים רבות הם פשוט תפיסת המציאות הלא נכונה שלנו.